איסוף וקריאה של מידע הנוגע לנושא - טקסטים אקדמים:

​

מאמר 1:

הפנאי בקרב בני נוער בישראל

חינוך בלתי פורמאלי, אקלים בית ספרי, אלימות, סיכון לנשירה ורווחה נפשית

פרופ' אריק כהן* ופרופ' שלמה רומי

בשיתוף פעולה עם ד"ר עינת בר- און כהן, ד"ר מירב סלקובסקי וד"ר שירה אילוז

בישראל מתקיימת פעילות חינוכית בלתי-פורמלית ענפה לתלמידים לאחר שעות הלימודים כחלק מתרבות הפנאי שלהם. פעילויות פנאי, המספקות הזדמנות לפתח כישורים חדשים, ליצור יחסים חברתיים ולהגיע להגדרה עצמית תורמות להתפתחות של ילדים ושל בני נוער. מעצם היותן חופשיות ומרצון חופשי, מקדמות פעילויות פנאי התפתחות עצמאות אישית וכישורי קבלת החלטות וכן תחושת עצמאות אישית. פעילויות הכרוכות באתגר, במאמץ ובריכוז מקדמות את המתבגרים ומקלות את המעבר מילדות לבגרות. עמדות ומיומנויות הנרכשות תוך כדי פעילויות פנאי לדוגמה, תחרותיות, שיתוף פעולה, יחסים בין-אישיים ויצירתיות עשויות להשפיע על התפקידים החברתיים שבני אדם לוקחים על עצמם לאורך חייהם. חשיבות המחקר היא שבחינה של מסגרת הפעילות הבלתי פורמלית בתחום
תרבות הפנאי תאפשר להבין לעומק את תהליכי ההתפתחות וההתהוות של בני הנוער של ימינו. מטרת העל של המחקר הנוכחי היא למפות את הפעילות הבלתי פורמלית במסגרת תרבות הפנאי של בני נוער בני 18-12 ולבדוק את המטרות, דרכי הביצוע והתוצרים. מטרה נוספת היא לבחון אם קיים קשר בין מאפיינים של
פעילות בלתי פורמלית לבין מאפייני התנהגות של בני נוער הפעילים במסגרות אלה בתוך בתי הספר, ואם מאפיינים אלה מתבטאים במדדי הסיכון לנשירה, באלימות ובאקלים הבית ספרי, וכן לבדוק את הקשר בין פעילויות הפנאי לבין רווחתם הנפשית של בני הנוער. הנתונים נאספו משלשת המגזרים העיקריים של בני הנוער בארץ, בבתי ספר במגזר הממלכתי-יהודי, במגזר הממלכתי-יהודי דתי ובמגזר דוברי הערבית.

לסיכום הממצאים שעלו ניתן לומר שנמצאו הבדלים קטנים בלבד בין הקבוצות השונות לגבי הנושאים המרכזיים בהם הם מתעניינים ולגבי הפעילויות בהם הם עוסקים בשעות הפנאי. רובם דווחו על שימוש רב בפלאפונים ובמחשבים לצורך התכתבות ומשחק, בנים בדרך כלל הביעו התעניינות בספורט הן כמשתתפים והן כצופים ואוהדים, בנות הרבו להתעניין בצריכה. דומה שאילו היה נערך המחקר במדינה אחרת הממצאים מבחינה זו היו דומים, ושדמיון זה בין
הקבוצות השונות משקף את ההתפשטות הנרחבת של תרבות הנוער הגלובלית. יחד עם זאת, הבדלים בין הקבוצות בכל זאת בולטים מאד, וגם הממצאים עצמם מורים על גורמים מבחינים ברורים. הממצאים, לפיכך, מצביעים על מצב תמוה שלפיו כל בני הנוער מדווחים שהם מתעניינים באותם תחומים, ויחד עם זה ניתן בברור לראות שוני רב בין קבוצות שונות באוכלוסייה. הסיבה למה שנראה במבט ראשון כפרדוקס הדמיון היא שלמרות המשותף, התוכן שנוצק לכל אחת מהפעילויות הללו שונה באופן קיצוני בין הקבוצות. השוני נובע מהאפשרויות הפתוחות בפני בני הנוער מצד אחד, והמחסומים העומדים בפניהם מהצד השני. תרבות הצריכה וטכנולוגיות התקשורת הופכות לקרש קפיצה שיכולה להיות עשירה או ענייה, לשמש להרחבת אופקים או לשימור אופקים צרים, הם יכולים לקדם פעילות ועשייה בונות או לחילופין להביא לרפיון, להתכנסות ואף לייאוש.

​

ידוע שפעילויות פנאי תורמות להתפתחות ילדים ובני נוער. ההזדמנות שהן מספקות לפתח כישורים חדשים, ליצור יחסים חברתיים ולהתנסות בזהויות חדשות במהלך ההתבגרות מסייעות למתבגרים להגיע להגדרה עצמית. פעילויות פנאי מקדמות התפתחות אוטונומיה אישית וכישורי קבלת החלטות. מכך נובע גם שלבני הנוער החשופים לאפשרויות רבות ומגוונות יותר יהיה אופק דמיון רחב יותר. עצם העובדה שבסביבתם ניתן באופן ריאלי להתמחות בתחומים רבים יותר כמו למשל ללמוד לנגן על כינור, להתמחות בריקודים סלוניים, או לנסוע לאנגליה ל"summer school" מאפשרת להם לבחון בדמיונם את האפשרויות הללו ולבחור להשקיע ולהתמיד באחת מהאפשרויות הללו. אם כן, ככל שהרשות המקומית, בית הספר והמתנ"סים מציעים מגוון רחב יותר של חוגים ופעילויות כן בני הנוער יוכלו להרחיב את דמיונם. עוד עולה במחקר כי תלמידים שקשורים בקשר בינוני או חלש לבית הספר רחוקים לא רק מאזור הפעילויות העצמיות בעלות תוכן כמו למידה, קריאה וכתיבה, אלא גם מהפעילויות החברתיות בעלות תוכן ספציפי, כגון: ספורט, תנועות נוער או התנדבות והן מהמשפחה, מבילוי לבד ומעבודה בתשלום. כלומר, ניתן לשער כי התמקדות נער או נערה בפעילויות טכנולוגיות בלבד בשעות הפנאי עשויות לשמש כסממן להיותו נער בסיכון, הנמצא בניתוק סמוי לא רק מבית ספר אלא ממעגלים חברתיים נספים בחייו.

במחקר נבדקו כאמור קשרים בין הסוגים השונים של אלימות לבין מידת הקשר שחשים התלמידים כלפי בית הספר. בשלושת המגזרים, דיווח על רמות גבוהות של אלימות נמצא במתאם עם קשר חלש לבית הספר, וקשר חזק לבית הספר היה קשור לרמות נמוכות ונמוכות מאוד של אלימות בבית הספר.
 

בכל הקשור לרווחה חברתית עלה כי בילוי סתמי של זמן פנוי קשור לשיעורים נמוכים יותר של רווחה נפשית ולשיעורים גבוהים יותר של מתח פסיכולוגי, מצב רוח שלילי וניכור חברתי . יחד עם זאת, הפנאי אינו הגורם היחיד שאחראי לרווחה הנפשית של בני נוער. גורמים אחרים הם הימצאות של מבוגר משמעותי בחיי הילד, החוויה היומיומית בבית-הספר, תחושה של ערך עצמי, מחוברות חברתית ופופולריות. יחד עם זאת, אין ספק שמעורבות חברתית ועניין בתחביב, המביא לסיפוק ולהצטיינות בתחום כלשהו תורמים לרווחה חברתית. 

רלוונטיות מאמר זה לנושא עבודתי מתבטא בכך שניתן ללמוד הרבה לגבי בני נוער ותלמידים מפעילויות הפנאי שלהם ומה הם בוחרים לעשות בזמנם החופשי, כולל מצבם הנפשי או המנטלי שיוביל אותם אולי לבצע מעשה נבזה כמו ירי בית ספרי. בנוסף, ניתן לראות מהמאמר דיווחים על אלימות בית ספרית וצריכת אלכוהול בתדירות שונה, שני אלמנטים שיכולים להשפיע עד מאוד על בני נוער דרך בריאותם הנפשית וכושר שיקול דעתם. 

משפט אליו התחברתי - בירור מוקדם של צרכי בני הנוער תושבי המקום יוביל לפיתוח פעילויות פנאי רלוונטיות לקידום ניצול
זמן יעיל על ידי הנערים והנערות.

​

מאמר 2:

דו"ח מחקר מסכם בנושא:

מסרים גלויים וסמויים בתוכניות טלוויזיה בערוצי הילדים לגיל הרך בישראל.

רבים מהילידים בגיל הרך (עד גיל 6) מבלים את רוב שעות הפנאי שלהם מול הטלוויזיה בצפייה בתכנים המיועדים להם באופן ספציפי ולעיתים קרובות ההורים של אותם ילדים אינם שם על מנת להשגיח על התוכן בו הם צופים. עקב השינויים ההתפתחותיים שהילדים חווים בגיל זה הם נוטים להיות יותר מושפעים מהתוכן המוצג בתוכניות הטלוויזיה. לטלוויזיה יש תפקיד מרכזי בתהליכי הלמידה של אלו בתוקפת הגיל הרך. תהליכי הלמידה מובילים לגיבוש תפיסותיהם של הילדים ודפוסי התנהגות פרו - ואנטי חברתיות וגם כן גיבוש הבנתם ועמדותיהם לגבי העולם, החברה וזהותם האישית. ניכרת ההשפעה של תכני הטלוויזיה בכל אחד משלבים אלו בתקופת הגיל הרך של הילד. המחקר נעשה על מנת לבחן את המסרים בתוכניות הטלוויזיה לילדים בגיל הרך בישראל. במחקר נותחו תכני התוכניות השונות תוך התייחסות למסרים חברתיים, מגדריים, מסרים הקשורים בדימוי הגוף ומאפיינים תוכניים וצורניים. נותחו תכנים מתוך שמונה ערוצי טלוויזיה בישראל המגדרים את עצמם כערוצים המיועדים לקבוצת הגיל הרך. הערוצים שנכללו במדגם הם: בייבי, לולי, הופ, דיסני ג'וניור, ניק ג'וניור,ג'ים-ג'ם, ג'וניור והטלוויזיה החינוכית. מכל ערוץ נותחו שמונה שעות שידור וכל התוכניות ששודרו בשעות אלו. שעות השידור נבחרו באופן רנדומלי על פני תקופה של חודש ימים (ינואר 2017). בסך הכל נדגמו 330 תוכניות ועוד קטעי מעבר. התכנים במדגם נבחנו בהיבטים כמותיים ואיכותניים על ידי צוות מחקר מיומן. בעת בחינת המדגם בהיבטים כמותיים נבחנה גם ההסכמה בין השופטים בצוות המחקר באמצעות מבחני מהימנות והתוצאות היו טובות לכל המשתנים. בבחינת המדגם בהיבטים איכותניים נותחו התכנים ברבדים מילוליים וחזותיים, ביחס למבנה ולהתפתחות העלילה וכן ביחס להקשרים חברתיים ותרבותיים. ניתוח התכנים הטלוויזיוניים לגיל הרך התייחסו לארבעת סוגי המסרים שצוינו לפני כן:

(1) מסרים חברתיים - נמצאו מסרים פרו-חברתיים בכל ערוצי המדגם כמו יצירתיות, דאגה לסביבה כשהבולטים ביניהם היו ערך החברות ועזרה הדדית. העלילות נטו להתמקד בחברות ושיתוף פעולה כערכים עיקריים. התכוניות גם הציגו מסרים אנטי - חברתיים כגון אלימות, רוע, קנאה וחוסר אחריות סייג חשוב שהאלימות לא הייתה נוכחת בערוצים לקטנטנים. מסרים חברתיים דו-משמעיים כמו תחרותיות ושובבות הוצגו לפעמים באופן
חיובי ולפעמים באופן שלילי. ובנוסף נמצאו מסרים דו-משמעיים בנוגע לסמכות ההורית אשר עלולים לבלבל קהל צעיר.

(2) מסרים מגדריים - מהניתוח הכמותי נמצא ייצוג רב יותר של דמויות גבריות לעומת כמות מועטת יותר של דמויות נשיות, נמצא יתרון עבור הדמויות גבריות מבחינת התפקיד המיוחס להם (תפקידי מנהיגות וכו') ובמרכזיותם בעלילה. מהניתוח האיכותני עלה כי הדמויות הנשיות היו בעלי ייצוגים שונים ומגוונים שאתגרו את הסטריאוטיפים המקובלים והשמרנים
בתוכניות טלוויזיה. דמויות נשיות היו מגוונות כגון: רציונליות מול רגשנות, דמויות אגרסיביות מול פסיביות. כוח הקסם בלט לרוב בדמויות נשיות וכוח העל בדמויות גבריות.

(3) מסרים הקשורים בדימוי הגוף – נמצא לפי הניתוח הכמותי שדמויות נשיות נטו להיות בעל מבנה גוף רזה יותר בעוד שהדמויות הגבריות היו בעל מבנה גוף יותר ממצוע מרזה. 

(4) מאפיינים תוכניים וצורניים – דמיון היה אלמנט רווח שהוצג בתכנים לגיל הרך. עלילה המתמקדת בעולם דמיוני ללא גבולות חד משמעיים ללא נוכחותם של מבוגרים אחראים. בנוסף, קיימים תכנים בעלי עלילה ששמא מורכבת מדי לקהל של דור הגיל הרך. נמצאה גם שונות בתכנים הישראלים לעומת המיובאים המתאפיינת בדברים כמו נוכחות של מוצרי מזון עתירי סוכר ושומן בתוכניות.
 
מאמר זה מאשש עבורנו את החשיבות של המדיה בתפיסה ובניית הערכים שלנו, כבר מגיל צעיר לתוכניות הטלוויזיה יש את הכוח להעברת מסרים גלויים ונסתרים, חיוביים ושליליים שיכולים אף להתקבל בתת המודע שלנו. אחת הבעיות המרכזיות הינה שילדים צופים בתוכניות האהובות אליהם באופן קבוע וחזרתי, עקב כך החשיפה לאלימות עלולה להיות מצטברת ובכך להפוך לפוטנציאל השפעה משמעותי יותר הן בהיבט ההתנהגותי והן בהיבט הרגשי, כך גם במסרים דו משמעותיים כגון: תחרותיות, מסרים אלו יכולים להיות כעידוד הישגים ומאידך כעידוד לרמאות כך גם תכנים המציגים גאווה או שובבות היכולים
לעודד גם מסרים שליליים לצד המסרים החיוביים הברורים. מאמר זה מקושר לנושא עבודתי ומראה כי למדיה ולתקשורת יש השפעה על בנייה ותפיסת
הערכים של האדם כבר מהגיל הרך, ככל שהתכנים הנצפים רוויי אלימות, תחרותיות, ונצפים בחזרתיות גבוהה, הם מעלים את הפוטנציאל לאלימות מצד הילד בהמשך.

מאמר 3:

תפיסת בני נוער את הווידיאו-קליפים כגורם המשפיע על התנהגות אלימה של בני נוער

​

מחקר זה בדק את תפיסתם של בני נוער לגבי השפעת מוסיקת רוק ווידאו קליפים על התנהגות אלימה של בני נוער. נושא אלימות של בני נוער אינו חדש מבחינת העניין הציבורי שבו וכל מקרה שמפורסם בתקשורת ובו מעורבים בני נוער, מעלה את הסוגיה על סדר הדיון הציבורי. הקשר שבין אלימות המוצגת בטלוויזיה להתנהגות תוקפנית, שימש נושא למחקרים רבים מאז שנות ה 60. מאידך אלימות בווידאו קליפים והשפעתה על התנהגות תוקפנית, כמעט ולא נחקרה. מחקר זה בדק באמצעות שאלון, את מידת המעורבות של בני נוער במקרי אלימות בזמן בילוי. מרבית התיאוריות הדנות ביחס שבין חשיפה לאלימות בטלוויזיה לבין התנהגות תוקפנית, גורסות כי לטלוויזיה יש השפע העל התנהגות תוקפנית, בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים. ההנחה הקיימת היא כי צפייה בתכנים אלימים, עלולה ליצור נזק ולהפריע לאימוץ ערכים ונורמות של החברה. ממצאים מחקריים מראים כי ככל שהגיל צעיר יותר, תפיסת הצופה את התכנים האלימים כגורם המשפיע על אלימות גדולה יותר. המסקנה היא כי השפעת המדיה על התוקפנות עלולה להיות קריטית בעיקר בשנותיו הראשונות של הילד.

-הממצא המרכזי של המחקר הוא, שקיים קשר מובהק בין צפייה מרובה בווידאו קליפים לבין מעורבות באלימות, בזמן בילוי, בקרב אוכ' הבנים. המשמעות של הממצא היא, כי צפייה מרובה בווידאו קליפים חושפת את הצופה לתכנים אלימים. תכנים אלה משמשים פרשנות למסר המובע בשיר. יתר על כן, אלימות בווידאו קליפים מהווה מודל לחיקוי התנהגות אלימה בהקשר למוסיקת רוק.

-בדיקת דפוסי הצפייה בווידאו קליפים מראה כי כמחצית מאוכ' המדגם מעדיפה לצפות בווידאו קליפ על פני האזנה
למוזיקה בלבד. התוספת הוויזואלית של הווידאו מגבירה את ההנאה מהמוזיקה כך עולה. עוד עולה כי אחוז גבוה יותר של בנים מעדיפים האזנה למוסיקה בלבד ביחס לבנות, שהרי הן נוטות להעריץ את כוכבי המוזיקה ולכן מעדיפות צפייה על פני האזנה בלבד.

-כמו בחשיפה לאלימות בטלוויזיה גם פה עלה כי ככל שהגיל צעיר יותר, כך חשופים הצופים יותר להשפעות המדיה ומייחסים לה חשיבות גדולה יותר. למעלה ממחצית בני הנוער ציינו כי קיים חיקוי לעיתים קרובות של התנהגויות שמופיעות בווידאו קליפים על ידי בני נוער בזמן בילוי כולל חיקוי של התנהגות אלימה.

-נתון נוסף וחשוב שעלה הוא שתלמידים המשתייכים למעמד סוציו אקונומי נמוך (הלומדים במגמה מקצועית)מעורבים יותר באלימות פיזית ונוטים לפתור קונפליקטים באמצעות אלימות ביחס למעמד הבינוני גבוה (שלומדים במגמה עיונית). המסקנה המתקבלת היא כי לגבי אוכלוסיית הבנים קיים קשר בין אלימות לצפייה מרובה. אחוז הבנות המעורבות הינו נמוך. חשוב לציין כי מחקר זה לא בדק נוער שוליים.

הרלוונטיות של נושא המאמר לעבודה שלי הינו גורם נוסף במכלול הגורמים החברתיים – תרבותיים -סביבתיים, שיכול להביא להתפתחותם של דפוסי התנהגות אלימים בקרב בני נוער ולתופעות של חיקוי אותן התנהגויות פוגעניות היכולות לבוא לידי ביטוי בפגיעה בגוף או ברכוש .